מאת: משה זיסקינד – מהנדס איכות סביבה

בשנים האחרונות נושא המודעות הסביבתית עולה ותופסת תאוצה. תופעת ההתחממות הגלובלית ומפגעי הפלסטיק בנהרות ובאוקיינוסים, יוצרים  דור של חדש של אזרחים שמבינים שאם אנחנו כבני אדם לא נהמר לנקוט בצעדים הנדרשים כדי להפסיק את הפגיעה המתמשכת בטבע ייתכן ולא יישאר לנו עולם לחיות בו בעתיד הנראה לעין.

נכון לעכשיו הדרישה מופנית בעיקר כלפי הגורמים שנתפסים לכאורה כאחראיים הבלעדיים למצב – הממשלות והתאגידים הגדולים. אלו מצידם אכן נוקטים במאמצים לא מבוטלים בנושא, אולם כפי שכולנו נוכחים לראות, אל מול כל ההצהרות הגדולות והיעדים הבומבסטיים מסתמן כישלון מתמשך
בעמידה במטרות שכל אותם גופים מציבים לעצמם.

פקידים בכירים יכולים לכתוב רגולציות כאלה ואחרות, אבל בפועל הם מסוגלים לאכוף רק אחוז מזערי מהן. השינוי שנדרש הוא מהותי מדי ועמוק מדי.
למרות הרצון, לאותם גופים גדולים אין באמת את היכולת ואת הכלים להשתנות מבפנים כל כך מהר מלמעלה למטה.

יחד עם זאת, בעידן של רשתות חברתיות ועולם מקוון שבו הכוח עובר מהשליטים והאנשים שבראשי הפירמידות אל העם, יש לנו את האפשרות יש לנו להוביל את השינוי מלמטה למעלה.
כמו אפשר שנוכחנו לראות באינספור מהשנים האחרונות, ציבור שלם שמודע לזכויות שלו יכול לגרום לאלפי חברות וגופים מסחריים להשתנות בין לילה.

לאט לאט מחלחלת ההבנה שהשינוי המשמעותי לעצירת המשבר יכול להתקיים אך ורק על ידי הפנמת האחריות האישית שלנו כאזרחים וכצרכנים. כאשר אנחנו לא דורשים לקבל מוצרים ושירותים ידידותיים לסביבה אנחנו למעשה שותפים לזיהום ולפגיעה בסביבה של מי שסיפקו לנו את המוצרים והשירותים.
וההפך, כאשר אנחנו ניגשים לבצע את ההחלטות "הקטנות" והיומיומיות שלנו מתוך ראייה צרכנית מודעת סביבה אנחנו למעשה חלק מהשינוי. אנחנו חלק מהתיקון. אנחנו יכולים להפוך גופים שלמים ולנער ממשלות.

במדינת ישראל זה פוגש את כשאנחנו הולכים לסופר. כולנו מקדישים מחשבה וחצי על כדור הארץ ומנסים לחסוך בשקיות חד פעמיות, שזה חשוב בהחלט. אבל ברור שזאת רק ההתחלה  כדי לייצר תרומה משמעותית לשמירה על הסביבה ולמעשה להבטיח את העתיד של כולנו, צריך להשתדל שהמאמץ הזה לא ייעצר שם אלא ילווה אותנו לכל מקום.