מאת: משה זיסקינד

החוק בישראל דורש מכל מטבח אשר צורך למעלה מ-5 מ"ק מים ביום להתקין מפריד שומן לפני הזרמת שפכים לרשת הביוב, וזאת כאמצעי המאפשר לכידה אפקטיבית של שומנים ומוצקים. במאמר הבא נכיר (בקצרה) את התפקיד החיוני של מפריד השומן. נלמד כיצד פועל מפריד שומנים, ונשרטט כמה מהדרישות העיקריות מכוח החוק בנושא התחזוקה והתפעול השוטף שלו.

ראשית כל, נשאלת השאלה, מדוע כה חשוב ללכוד את השומנים דווקא במטבחים מוסדיים? בפרט כאשר מדובר על שפכים שיורדים בכיור, בד"כ דרך המסננת, ואשר אפילו עוברים את הסיפון די בקלות. למה צריך להשקיע משאבים כספיים ומאמצים לשאוב משהו, שגם ככה נראה שהוא זורם באופן טבעי?

ובכן, כפי שכולנו יודעים, מים ושמן אינם מתערבבים האחד עם השני. השמן שאנחנו מצליחים לשטוף עם זרם המים בסוף נפרד וצף כשכבה שומנית. בצנרת האיסוף, השכבה הזאת מתערבבת עם חול, שאריות זבל והאבנית שבמים, וביחד הם מתמצקים לסלעים של ממש. ל"סלעים" האלה כבר המציאו שם – פאטברג (FATBERG), הנגזרת מהמילה "קרחון" (ICEBERG), רק מסריח יותר. פאטברגים הינם בעיה רצינית ומקור ידוע לדליפות ביוב ענקיות, הפצת מחלות מסוכנות וזיהום מי תהום, נחלים וחופים.

אגב, הפאטברג הגדול בהיסטוריה התגלה בשנת 2017 במערכת הביוב של לונדון. היה זה פאטברג כה גדול שהוא אפילו זכה לכינוי "המפלצת מוויטצ'אפל". המפלצת, כאשר נתגלתה, שקלה כ–130,000 טונות והתמתחה לאורך של יותר מ-250 מטר.

מפרידי שומן נכנסים לתמונה

מפרידי השומן מסייעים כאמור ללכוד את המוצקים והשומנים ולמנוע מהם לזרום ולעשות צרות בהמשך. מרבית המפרידים מורכבים מתא מוצקים/בוצה, תא שומנים ונקודת דיגום.

בתא המוצקים מצטברים שאריות מזון וזבל על ידי שיקוע לתחתית התא, ואילו בתא השומנים שכבת השומן צפה למעלה ו"נלכדת", מכיוון שפתח הריקון של התא ממוקם בתחתית, היכן שנמצאת הפאזה המימית. מפריד שומנים עלול להיסתם משתי סיבות עיקריות:

• מפריד השומנים התמלא במוצקים.
• הפאזה השומנית הצטברה עד כדי כך שהיא הגיעה לפתח ריקון התחתי, והחלה לגרום לסגירה של שסתום ייעודי שמותקן באזור זה למניעת זליגה של השומן לביוב.

תחזוקה לקויה של המפריד גורמת לסתימות והצפות בלתי צפויות של הביוב במקרה הטוב, ואף להריסת המפריד עצמו במקרה הפחות טוב. לא בכדי, המשרד להגנת הסביבה פרסם בסוף שנת 2017 מסמך מפורט ובו "הנחיות לתפעול ותחזוקה של מפרדי שומנים ושמנים" (קראו כאן). לאחרונה המשרד להגנת הסביבה אף פרסם עדכון נוסף להנחיות אשר היה פתוח להערות הציבור עד לאוגוסט 2019. מומלץ לעבור בעיון על המסמך, ולפעול בהתאם.

לדוגמה, המסמך קובע כי יש לשאוב את תחולת המפריד בכל אחת מהסיטואציות הבאות: התראה מהמערכת האלקטרונית (ככל שקיימת) לגבי הצטברותה של שכבת שומן אשר חצתה את הרף שנקבע, התראה מהמערכת האלקטרונית לגבי ירידת מפלס נוזל בתא הייעודי להפרדת שומן במפריד, הצטברה במפריד שכבת שומן בגובה של מעל ל-25% מגובה תא הפרדת השומן (או בעובי שנקבע לפי הוראות היצרן) ו/או בעת בשל שכבת שומן בתא הדיגום.

מעבר לכך, להלן כמה כללים חשובים שחשוב להקפיד עליהם:

• הקדמת "תרופה למכה" – הקפידו לסנן את מה שאפשר לסנן לפני ההזרמה לביוב. זרקו לפח את שאריות המזון ונקו באופן קבוע את סלי הרשת בתעלות הניקוז. שימו לב שהסלים חוזרים מיד לאחר הניקוי והימנעו ככל שניתן מהזרמה של מים חמים (מעל 60 מעלות) לניקוז.
• החלפת אביזרים באישור בלבד – אין להחליף אביזרים במפריד השומן ללא אישור היצרן, המשווק המורשה או ספק השירות.
• חיסכו בדטרגנטים – המעיטו את השימוש בדטרגנטים ונסו להשתמש בחומרי ניקוי ידידותיים לסביבה ככל שניתן.
• שאיבת תכולת המפריד אחת לרבעון – הקפידו לשאוב את תכולת המפריד לפחות פעם ברבעון.
  כמו כן, שימו לב שאחרי השאיבה נותן השירות מבצע שטיפה וניקוי של רכיבי המפריד, כולל צנרת הובלת שפכים בכניסה למפריד.
  דרשו לקבל מנותן השירות תעודת פינוי, ואישור בכתב ממתקן הטיפול שקלט את השפכים.